מיזם תיקון עולם יוצא לדרך: "יש ערכים ויש אידיאלים. רק צריך לראות את השונה"

מיזם תיקון עולם יוצא לדרך: "יש ערכים ויש אידיאלים. רק צריך לראות את השונה"

בבתי הספר בישראל מתרחשת לה מהפכה של ממש ביחס החברתי לאנשים עם מוגבלויות, בפרויקט בשם "תיקון עולם" ומגדירים מחדש את גבולות הבלתי אפשרי.

 

לעתים נדמה כי הערכים והאידיאלים פינו את מקומם ובמקומם נכנסו לחיינו מונחים כמו סלפי, אינסטוש, וסנאפצ'ט, כאשר הערך המנחה הוא להיראות כמה שיותר, לבלוט, להיות שנון ולחשוף את החיים האישיים. המצליחנות וההישגיות נמצאים בקדמת הבמה ואילו העשייה למען האחר אינה זוהרת או מזכה בכותרות העיתונים.

 

אבל מתברר כי השינוי החברתי בישראל מתחיל דווקא מלמטה, אצל הנוער. למרות המסכים, ישנם כאלה שבוחרים דווקא להסתכל ימינה ושמאלה, ולראות את מי שהחברה נוטה להסתיר. בשבוע שעבר כבשו אנשים עם מוגבלויות פסגה נוספת. אנשים עם ניוון שרירים ועם שיתוק מוחין טיפסו בפעם הראשונה בחייהם את הרי אילת. קרוב לוודאי שזו גם הפעם הראשונה שאדם עם מוגבלות מבצע טיפוס כה מורכב בהרי אילת.

 

נתנאל יהודה הלוי חי עם ניוון שרירים מלידה, ואיליה מארין חי עם שיתוק מוחין, ניצחו את כל המגבלות הרפואיות, כאשר הצטרפו ביחד עם 180 תלמידי בית ספר עירוני ד'- מודיעין לטיול השנתי לאילת, וטיפסו בפעם הראשונה בחייהם את הר גשרון עליון הסמוך לעיר, שאינו מונגש לאנשים עם מוגבלויות.

 

הלוי, שמעולם לא הלך על רגליו, הוא בן 27, ומגשים חלומות: למד קופירייטינג, התנדב לצה"ל ושירת בחיל האוויר ואף מעביר הרצאות לנוער כדי להראות שמוגבלות לא יכולה למנוע מאדם לכבוש פסגות. לפני כחודש הוא אף טיפס עם קבוצה אחרת לפסגת מצדה. את פסגת ההר שלקח לרומאים שלוש שנים לכבוש, כבש הלוי במספר שעות. הוא הצטרף לקבוצת בית ספר וטיפס יחד איתם בשביל הנחש, כאשר הוא יושב בתוך כסא גלגלים מיוחד המותאם במיוחד לתנאי שטח אתגריים. הכסא בנוי כמו כרכרה מלכותית שיש צורך במספר אנשים כדי לדחוף עולה במעלה הדרך, תוך שימוש במייצבים כדי לשמור על שיווי המשקל. הטיולים האלה עבורו מרגשים במיוחד, אלה נופים שבעבר לא היה יכול לראות וכיום הודות לכסא המיוחד – הפכו ניתנים להשגה.

 

איליה מארין נולד עם שיתוק מוחין, אך למרות שקשה לו לדבר והוא מתבטא באיטיות רבה הוא מתאר את התחושות והשמחה נשמעת היטב בקולו: "כשהייתי תלמיד בבית הספר הייתי יוצא לטיולים שנתיים אך לא הייתי יכול לעשות את המסלולים. הייתי מחכה באוטובוס או עושה מסלול קל יותר. הפעם הייתי ממש חלק מהטיול. זו תחושה מיוחדת לטייל בצורה כזו ולהיחשף לנופים הללו. נהנתי מהאפשרות לצאת לטבע. אני רוכב על אופניים ועושה טיולים ומסעות אופניים, גם בחו"ל. אני לא נותן למוגבלות ולקשיים לעצור אותי אלא מוצא את הדרכים להיות כמו כולם. חשוב לי לומר שניתן לעשות גם דברים שהם קשים או מסלולים קשים, על ידי עזרה מחברים ואנשים טובים מסביב. וכך עוד אנשים יכולים לחוות את חווית הטיול".

 

את כסא הגלגלים פיתחה חברת 'פרא-טרק' בראשות עומר צור. אביו נפצע במלחמת יום הכיפורים ועומר החליט לעשות לאביו חוויה מתקנת של טיול אחרי צבא, באיחור של עשרות שנים. כדי לעמוד במסע המורכב הם תכננו את הכסא וכך זוכים מאות אנשים עם מוגבלויות לצאת לטיולים ולהפוך את הבלתי אפשרי – לאפשרי.

 

תחיה רוטשילד מאולפנת עפרה מספרת על טיול דומה שערכו היא וחברותיה לאולפנא בגליל העליון: "לשרה (שם בדוי) בכיתה מתחתינו יש מוגבלות והיא אינה יכולה ללכת. עד היום, היא נאלצה להישאר בבית ולא להצטרף לטיולים השנתיים. השנה, החברות לשכבה החליטו שהן רוצות שגם היא תצטרף. המסלולים הותאמו ובאולפנא חיפשו מתנדבות גם מהשכבה שלי שיצטרפו לטיול ויעזרו לה לצלוח את המסלולים עם כסא הגלגלים. היינו יחד שלושה ימים ועזרנו לה לטפס, היה מדהים. הידיעה שאנחנו פה כדי לעזור ושבזכותנו היא בעצם יכולה לטייל כמו כולן, מה שלא התאפשר לה עד היום – מרגשת אותי עד עכשיו".

 

לדברי רוטשילד היא התלבטה אם להתנדב ולצאת לטיול כיוון שהיא תפסיד לימודים, אבל הרצון לעזור לשרה לטייל, ולתת לה "חוויה לחיים" גבר על הכל. בפועל, גם הנהלת האולפנא הבינה את חשיבות העניין וסידרה שיעורי השלמה לבנות שהתנדבו.

 

מאחורי הטיול, עומד מיזם "תיקון עולם" שהחל לפעול לאורך כל השנה ובו ישתתפו בשנים הקרובות כ-100 אלף תלמידי כיתות ט' מכל המגזרים בחברה: הדתית, החרדית, החילונית, הערבית והדרוזית, ואף בקרב מתנדבים מחו"ל שנמצאים בארץ במהלך השנה. הרעיון לפרויקט נולד מתוך הנאום של יו"ר הכפר השיקומי 'עלה נגב – נחלת ערן' אלוף במיל' דורון אלמוג במהלך טקס פרס ישראל שבו קרא אלמוג לחברה הישראלית לצאת למסע של תיקון עולם למען החלש והשונה בחברה הישראלית. לדברי אלמוג: "אנחנו צריכים פחות אגו, יותר נתינה, יותר התנדבות, יותר עשייה למען הזולת, יותר אהבה ללא תנאי למען החלש והשונה. אבקש שטקס זה יהיה תחילתו של מסע לתיקון עולם, להפיכתה של החברה הישראלית לחברה סובלנית ומכילה יותר. זהו צעד קטן למקום הנשגב של חברת מופת".

 

אלמוג מוסיף ומסביר כי: "בגיל 8 חודשים ערן בננו אובחן עם אוטיזם ופיגור קשה. השמיים נפלו. נדרשנו לעצב מחדש את חיינו. להמיר את החלום על הילד ה"מוצלח", במאמץ מתמיד להסתפק בחיוך. שרק יהיה מאושר. נשבענו לעולם לא להתבייש בו. לעולם לא להסתירו. לאהוב אותו בכל מאודנו ובכֹל נפשנו. השאלה המתבקשת איננה מה הם מסוגלים לעשות, אלא מה אנחנו מסוגלים וצריכים לעשות למענם, החלשים ביותר, אלו שכל הווייתם משקפת את זמניותנו ושבריריותנו כאן על פני האדמה".

 

במסגרת הפרויקט החדש שמובילה עמותת 'עלה', העמותה הגדולה בישראל לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומשרד החינוך, בעידוד השר נפתלי בנט, מבצעים בני ובנות הנוער פרויקטים התנדבותיים שונים במוסדות ובתים של אנשים עם מוגבלויות בסביבת אזור מגוריהם. לצד השיעורים, מתקיימות פעילויות חוויתיות וסדנאות שמועברים להם על ידי אנשים עם מוגבלויות שמגיעים לבתי הספר ומספרים לתלמידים על עולמם ועל אתגרי ההתמודדות היומיומיים בחברה, שנובעים מחוסר הכרת המציאות ודעות קדומות ביחס לאנשים עם מוגבלויות. בהמשך השנה מתכננים בפרויקט לקיים צעדות ברחבי הארץ לצידם של אנשים עם מוגבלות, ואף להגיע לסיורים באחד ממרכזי "עלה" או בעמותות דומות שעוסקות בטיפול באוכלוסייה עם צרכים מיוחדים.

 

בני חדד, מנהל פרויקט "תיקון עולם" מספר: "בטיולים הללו תלמידי מערכת החינוך לומדים להכיר עם מה מתמודדים אנשים עם מוגבלויות, מה הם מרגישים ביום יום וחווים בשגרת חייהם. המטרה שלנו בפרויקט 'תיקון עולם' הוא לחשוף עשרות אלפי בני נוער בישראל לאוכלוסייה השונה מאיתנו, ילמדו לקבל את השונה בחברה ויתנדבו למען הקהילה, כדי שהחברה כולה תהפוך למכילה ומקבלת יותר".

 

נסרין זיאדה, היא אמו של אמיר, צעיר עם מוגבלות, בכפר יאנוח ג'ת, והיא מספרת בהתרגשות על ההצטרפות שלה לפרויקט, שבעקבותיו הצטרף גם בית הספר שלה: "בגיל תשעה חודשים התגלתה אצל אמיר, הילד השלישי שלנו, מחלה גנטית נדירה. הרגשנו שחרב העולם אבל קיווינו שהילד יגדל כמו ילד רגיל. אט אט השלמנו עם המציאות. חיפשתי ללמוד על הנושא ולקבל חיזוק מאנשים אחרים והגעתי לסיפור של ערן אלמוג, בנו של דורון. יצרתי איתו קשר, התלמידים שלי בכיתה כתבו מכתבים לילדים עם מוגבלויות ב'עלה'. אחר כך הוא הפתיע אותי מאוד כששלח לנו בחזרה מכתב אישי לכל ילד ואז החלטנו לנסוע מהצפון אל הכפר שלו בנגב ולראות את הילדים המיוחדים מקרוב. כל כך התרגשנו וכך הצלחנו להביא את כל בית הספר שלנו לפרויקט הזה. אני מקווה שהצעירים יקחו השראה מאדם כמו דורון אלמוג שהתחיל את כל הסיפור מתוך הכאב והקושי האישיים ויצר מעצמה שיקומית טיפולית. אין ספק שיש לנו כחברה עוד הרבה לאן להתקדם".

 

משתתפת מעניינת נוספת היא תכלת ג'ינס, סטנדאפיסטית וחירשת בעצמה, אשר מופיעה ברחבי הארץ למרות שהיא חירשת ומראה לאנשים כיצד חירשות אינה מגבלה שיכולה למנוע מאדם לעשות הכל – כולל להצחיק אנשים אחרים ולשמח אותם.

 

אופיר דהן(35) חי עם תסמונת שארקו-מארי-טות סיפר לתלמידי התיכון החברתי בקרית אתא כיצד על אף המוגבלות הוא לא ויתר על חלומותיו ואף הגשים אותם. הוא השלים בגרות מלאה, התנדב לצה"ל, סיים תואר ראשון, מרצה בפני קהל והיום הוא כלכלן בכימיקלים לישראל: "האמונה בעצמך מאפשרת לך להגשים הכל, למרות המוגבלות". בנוסף, במסגרת מירוץ חיפה רצו זה לצד זה תלמידי בית הספר הריאלי יחד עם אנשים עם מוגבלויות והתקיים מסע משולב ראשון של בית הספר 'רבין- תל מונד' יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד מגבעת עדה, שם ביצעו הליכה של כ-4 קילומטרים, פעילות ODT ומסיבת ריקודים מיוחדת.

 

בר אליסיאן מבית הספר רבין שיתפה בשאלות שהעסיקו אותה בטיול: "הילד מבין אותי? איך אני יודעת אם הוא מאושר? ומתי בכלל בפעם האחרונה הם יצאו לטייל?" חני קרשטינו, מנהלת בית הספר לחינוך מיוחד בגבעת עדה ששמעה את השאלות התרגשה ואמרה: "האמת שזאת הפעם הראשונה שכל התלמידים שלנו יוצאים יחד לשטח לטיול, פעם ראשונה בעשר שנים האחרונות שאני מנהלת את בית הספר".

 

חברתה לכיתה של בר, מיכל בן עמי, תיארה: "בהתחלה נבהלתי, אבל אז התחלתי לתקשר עם אחד הילדים באמצעות העיניים ופתאום הבנתי שיש לנו מחסום של דיבור, אבל אפשר להתגבר על זה באמצעות אהבה, הכלה וסבלנות. זה משהו שאי אפשר לחוות אותו דבר בכיתה. כשחילקנו להם את המדליות ידעתי שעשיתי משהו טוב". לדברי תלמיד אחר, דור גרינברג: "זו חוויה מאתגרת ושונה לחלוטין מכל החוויות שהכרתי עד היום בטיולים. ריגש אותי שהיה אפשר להבין ולראות את החכמה שלהם והרצון שלהם להכיר אותנו".

 

במשרד החינוך מספרים על חשיבות המיזם. דסי בארי מנהלת האגף לחינוך העל יסודי במשרד החינוך ומובילה את הפרויקט מטעם משרד החינוך אמרה: "תיקון עולם בתוך מערכת החינוך יכול לבצע את אחד מהשינויים החברתיים העמוקים והמשמעותיים בחברה הישראלית. מערכת החינוך היא זו שבונה תודעה ציבורית ומביאה לשינוי, ותוכנית תיקון עולם נוגעת במקומות הכואבים והרגישים של החברה. אני מאמינה שחינוך הנוער להבנה, אמפתיה רגישות ופעולה למען אדם עם צרכים מיוחדים תביא שינוי שהוא הרבה מעבר למוסדות החינוך ותשפיע לטובה על החברה כולה. מוסדות החינוך שכבר זכו להיכלל בתוכנית, נושאים על כתפיהם זכות ואחריות. זכות לחנך בתוך פלטפורמה ערכית משמעותית וזהותית עמוקה כל כך. ואחריות להפיץ את השליחות לקהילה כולה. תודה רבה לרשת ״עלה״ על שותפות יוצאת דופן".

 

המנהל הכללי של עמותת "עלה" הרב יהודה מרמורשטיין אשר ייסד את העמותה לפני למעלה מ30 שנה ונלחם יום יום למען ילדים עם צרכים מיוחדים אמר כי: "התורה והצו המוסרי הפנימי העמוק שלנו כבני אדם מצווים אותנו לפעול למען אנשים שלא זכו לבריאות כמונו. הערבות ההדדית שלנו נבחנת בכך שאנחנו לוקחים אחריות חברתית גם על אלה שהגורל התאכזר אליהם".

 

מנכ"ל הכפר השיקומי "עלה נגב נחלת- ערן" אבי וורצמן מסכם: "יצאנו לדרך למסע חינוכי חברתי שמטרתו ליצור חברה טובה וערכית יותר, ומכיוון שחוזקה של השרשרת האנושית נמדד ביחסה לחוליה החלשה, הרי שהדרך ליצירת חברה חזקה יותר חברת מופת עוברת ביחס אל החוליה החלשה בשרשרת".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *