מכתב הוקרה אישי בעקבות סדנאות 'תיקון עולם'

מכתב הוקרה אישי בעקבות סדנאות 'תיקון עולם'

רכזת פעילות ב'תיכון החברתי- קרית אתא' לבנת פרידמן בעקבות יום סדנאות להמחשת מוגבלויות שהתקיים במסגרת המיזם- באמצעות נגישות ישראל

כבר הרבה זמן חיכיתי להבין מה זה להיות על כיסא גלגלים, מה זה להיות חרש, עיוור, או בכלל, מה זה להיות אדם עם מוגבלות. העולם הזה תמיד סקרן אותי. משך אותי לדעת מה הוא טומן בחובו.

 

ברור שאני לא רוצה חס וחלילה שתהיה לי מוגבלות קבועה, אבל תמיד רציתי לדעת איך זה מרגיש כמו ילד קטן שרוצה כנפיים, אני רציתי משהו שידביק אותי אל האדמה. התחושה הזאת, השונה כל כך. אולי אני משוגעת, אולי אני חולמת חלומות מטופשים, אבל הסקרנות משתלטת עלי

 

יום ראשון האחרון "הגשים" לי את ה"חלומות" הללו, הרגשתי מה זה להיות עיוורת, איך זה מרגיש להתגלגל בכיסא גלגלים, וקצת ראיתי דרך העיניים שלכם

 

חברי, שכני, אנשים שאני פגשת יום-יום ברחוב. זה לא קל. לא קל, אך עם זאת מעצים. זה לראות את החיים בצורה מאד שונה. מעניינת.

אתם מקבלים פרספקטיבה שונה על משהו שבעיני הוא פשוט ויומיומי. כמו לנסוע לעבודה או לבית ספר, או ללכת לבלות עם חברים בים. הכל יותר מורכב, כל דבר דורש תכנון מדוקדק מראש.

אני שמחה שבאתם, שלימדם אותי ודיברתם איתי, סיפרתם ושיתפתם את סיפורם האישי. זה לא מובן מאליו.

 

תודה לכם

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *